1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲוֹן גִּלְיוֹן״) מופיע הטקסט המצונזר: ״ספרא אחריתי״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״דַּעֲוֹן גִּלְיוֹן״) מופיע הטקסט המצונזר: ״דספרא״.
E/ע
ר״י מלוניל
הערותNotes
מתני׳ ב. מצילין תיק הספר עם הספר. שאם היה בפני עצמו, לא היינו מתירין להצילו למבוי, אלא א״כ הוא משותף, אבל השתא עם הספר מצילין אותו, ולא אמרינן נשדינהו כולהו הספר והמעות אארעא, ואחר כך יחזיר ספר תורה לתוך התיק, דהכי אמרינן בהצלת אוכלין מפני[ן] תרומה טהורה עם הטמאה, ודוקא שטהורה למטה וטמאה למעלה, ולישדינהו כולה אארעא, ויברור הטהורה מן הטמאה, שהרי שני מינים נכרים הם, ומתרץ בפירות המיטנפין, כגון תאנים והדומה להם. ואע״ג דלא שרינן בהצלה אלא בענין זה, אבל בספר תורה לא אמרינן הכי, דדילמא אדהכי והכי נפלה דליקה.
ולהיכן מצילין אותם. כתבי הקדש.
למבוי שאינו מפולש. שיש לו שלש מחיצות ולחי אחד, אע״ג דלאו בר שיתוף הוא, דסבירא ליה להאי תנא כר׳ אליעזר דאמר שצריך שני לחיים בכל מבוי שבעולם, כיון דאליבא דרבנן הוא בר שיתוף (הוא), מצילין לתוכו כל כתבי הקדש אע״פ שלא נשתתפו, כלומר קולא אחת עבדינן בשביל בזיון דכתבי הקדש, אבל לא תרי קולי, כגון למבוי המפולש שאין שם לחי כלל, דלאו בר שיתוף הוא, אפי׳ אליבא דרבנן דפליגי עליה דר׳ אליעזר, אסור להציל(ו) לתוכו אפי׳ כתבי הקדש. ובן בתירא מיקל ואמר דאפי׳ אין שם לחי כלל מותר להצילם.מהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.